היום היה לנו הסיפוק לשתף סרט תיעודי זה על הארגון האנרכיסטי והפמיניסטי "Mujeres Libres", ביטוי לתקופה בה ניתן היה לבנות הכל, דוגמה לא רק בחברה שלנו, אלא דוגמא לכולם.
לאלו מכם שלא יכלו להגיע, כאן אנו משאירים לך את הסרט התיעודי השלם (כבה את הכתוביות לפורטוגזית / איטלקי).
לאחר הסרט התיעודי ניהלנו דיון מעניין ועשיר בסיוע 20 עמיתים שטיפחו את הנושא שהועלו, מנקודת מבט היסטורית על מצבה של המהפכה החברתית, כמו גם מנקודת מבט עכשווית, מהיומיום, ניתוח כל מה שהושג ומה נותר להשיג עבור השוויון המגדרי המיוחל.
הנה גלריית תמונות של המדגם, שיישאר פתוח עד יום שני 25 של יולי, וגם כמה תמונות של המצגת אחר הצהריים בקאן בורל.
זה היה תענוג, צפייה ודיון מעשירים מאוד לכל הנוכחים.
במסגרת 80 שנה למהפכה החברתית, זה מַאְדִים 19 של יולי בְּ- 18:00 ח, במרכז האזרחי Can Borrell, tenemos la presentación de la exposición «נשים חופשיות», y el pase del documental «לְלֹא חַת: una historia de mujeres libres». A continuación reproducimos la presentación de la película.
“Mujeres Libres fue una organización autónoma, ajena a las estructuras de cualquier órgano del movimiento libertario. Sin renunciar a sus raíces anarquistas practicaron un feminismo obrero. Se marcaron como objetivo preparar a las mujeres para poder participar en primera persona en la revolución libertaria. זאת אומרת, querían formar a las mujeres, que sufrían unas tasas de analfabetismo elevadas y atraerlas al movimiento libertario. Tuvieron que luchar contra una cultura de honda raigambre católica y, lo más doloroso, contra la indiferencia cuando no desprecio de sus compañeros y compañeras libertarias. A pesar de llegar a contar con más de 20.000 afiliadas sólo en la zona republicana, jamás fueron admitidas como parte integrante del Consejo General del Movimiento Libertario. Con este documental hemos intentado averiguar qué pensaban, cuál era su planteamiento político y cómo desarrollaron su labor.
Para conseguirlo nos hemos entrevistado con dos protagonistas directas de esta historia, Conchita Liaño y Sara Berenguer. Ambas tomaron parte activa y en primera línea en los gloriosos días de Julio del 36. Ambas con un bagaje político y humano considerable.”
Estáis todas y todos invitad@s este martes a Can Borrel!
מזרחי CGT Vallès
מתי: מַאְדִים 19 של יולי, 18:00 ח
איפה: מרכז אזרחי Can Borrell, Avinguda de Rivoli, 38, מולט דל ואלס
ראשון בימי ההנצחה של ה 80 יום השנה למהפכה החברתית.
מרשימים !! התערוכה… 26 פאנלים שמספרים לנו על התנועה הליברטריאנית, ה-AIT, ניהול עצמי, אנרכו-סינדיקליזם וקמוניזם ליברטריאני בין היתר.
ואז הוצג הסרט התיעודי “כלכלה קולקטיבית” מה שמראה כיצד בחודשים הראשונים של מלחמת האזרחים בספרד, בקטלוניה העובדים, לאחר הפסקת ההפיכה, לקח את החברות, הם היו קולקטיביזציה, צמצמו את מרכזי העבודה ושיפרו את המתקנים והמכונות שלהם, שיפור הפרודוקטיביות והאיכות במה שמיוצר, משכורות מאחדות, הכנסת בכמה חברות את שכר המשפחה, אם כי מה שמתרחש בעיקר הוא צמצום ההבדלים בין קטגוריות מקצועיות, סיוע רפואי מובטח לעובדים שלא יכלו לעבוד ושכר דומה או שווה לעובד הפעיל, פרישה בגיל 60 עם משכורת בין 50 וה 85%, האבטלה מצטמצמת על ידי יצירת מקומות עבודה חדשים וצמצום יום העבודה… מה שהתברר מאוד הוא שהעבודה שהייתה, היה צריך להפיץ. כדוגמה, במספרות קולקטיביות, משמרת של 8 שעות מוחלפת בשניים של 6 שעות וחצי ביום, ובתעשיית הטקסטיל של בדאלונה יום העבודה מצטמצם ל-32 שעות שבועיות.
מחיר השכירות מוזל, ההופעות הציבוריות מתגברות (בתי קולנוע, תיאטראות…), נוצרים בתי ספר, מרכזי הכשרה לעובדים, ספריות, מגזינים, מערכת אספקת המים משופרת, זה עם האור, ההובלות, התקשורת והמחירים של כל השירותים יורדים.
זו הכלכלה לשירות האזרחים, ללא בוסים או אדונים ומחוץ לממשלה כלשהי, בצורה בניהול עצמי.
אלו השנים שבהן קטלוניה היא העצמאית ביותר בכל ההיסטוריה שלה ללא ספק, יש את המשטרה שלה, הצבא שלך, יש הכל...עד מאי 37 אשר נשלטת על ידי השלטון המרכזי.
זה גם מראה איך מהממשלה בראשות הסוציאליסט לארגו קבאלרו ואחר כך על ידי חואן נגרין, חוששים מהשינויים החברתיים והכלכליים בקטלוניה, להחרים את כל התהליך, הם לא רצו שהקולקטיביזציה תעבוד. הם גם פחדו שלרוב העם היוניוניסטי של קטלוניה יהיה כוח נשק
בצד אחד היו ה-CNT, ה-FAI y el POUM, תומכי הקולקטיביזציות ומצד שני ה-UGT (שהשתתפו בקולקטיביזציות), ה-PSUC, שמאל רפובליקנים, ממשלת הגנרליטר בראשות לואיס קומפניס והממשלה המרכזית שהחרימה את התהליך כולו עד להשמדתו.
לבסוף, ג'ורדי וידר דיבר איתנו על תעשיית החלב החברתית, כיצד בוצעה הקולקטיביזציה שלו, שדרוגי מכונה, את ההתקנות, איחוד תעשיות החלב ונתן לנו מספר תמונות בנושא…
אתה יכול לראות הכל (מינוס הסרט התיעודי) בוידאו הזה.
לוויה, לוויה, se cumplen 80 años del verano de 1936, cuando las clases trabajadoras y populares salieron a la calle a parar el golpe y comenzar un proceso impetuoso: la Revolución Social. En pocos meses se alcanzaron enormes avances sociales como nunca en la historia de la Humanidad: colectivización de la industria y el campo, educación laica y libertaria, participación del pueblo en todos los ámbitos de decisión, un rol activo e igualitario de las mujeres en la actividad económica y de transformación radical de la sociedad. La Anarquía soñada, pero también forjada, se ponía en marcha…
Hoy como ayer, 80 שנים מאוחר יותר, desde el sindicato CGT seguimos luchando cotidianamente en nuestros lugares de trabajo, en las calles y plazas, tanto en los barrios como también en las redes sociales, en las escuelas y universidades, en todos los espacios donde el sistema capitalista pretenda arrebatarnos la dignidad, nuestra libertad, nuestra vida como personas libres, autónomas y solidarias, nuestros espacios sociales tantas veces pisoteados y tantas veces reconstruídos. Pasaron décadas, pero nosotr@s seguimos luchando, seguimos soñando y construyendo un mundo libre de fronteras, libre de opresores y parásitos, un mundo de personas iguales y libres.
Nosotr@s conocemos una manera de conmemorar el pasado: lo hacemos enfrentándonos a este presente desolador, lo hacemos reivindicando aquellos mismos principios libertarios, y lo hacemos con el objetivo de cambiar total y globalmente nuestra sociedad, por la construcción de una sociedad igualitaria, solidaria y libertaria.
Y en esta ocasión lo hacemos también desde la cultura, desde la música que nos mueva el cuerpo y los corazones, desde la historia y las ideas actuales que fluyan como agua, desde el compartir con compañeras y compañeros unos buenos momentos de charla y libertad.
יוֹם שִׁישִׁי 15 של יולי – Centro Cívico La Marineta
18:00 Inauguración de la exposición “La Revolución Social”
18:30h documental “Economía Colectiva” Con Jordi Viader, periodista e historiador.
מַאְדִים 19 de Julio – Centro Cívico Can Borrell
18:00h Inauguración de la Exposición «Mujeres Libres» documental «Indomables, una Historia de Mujeres Libres»
יוֹם חֲמִישִׁי 21 של יולי – Centro Cívico Can Pantiquet
19:00h Presentación del libro “La Anarquía Funciona” Con su autor Peter Gelderloos.
יוֹם שִׁישִׁי 22 de Julio – Parque de Can Mulá
20:00ח א 21:30h música de los “Scandol Jackson”
21:30ח א 22:00ח פגישה.
22:00ח א 23:45 מוזיקה של "MUYAYO RIF"
En este verano se cumplen 80 años de cuando nuestra sociedad llevó a cabo la transformación soñada durante décadas: la Revolución Social libertaria.
Desde la CGT organizamos la celebración de éste 80º aniversario de la Revolución Social, no sólo como una recuperación de la memoria histórica que tanto necesitamos como sociedad, para entender el momento actual y para percibir hacia dónde vamos, sino también para ver que quienes tantas veces nos tratan de utópicos, soñadores de cosas imposibles, están equivocados, porque seguimos soñando y actuando para darlo vuelta todo, para que éste sistema capitalista termine de caer y entonces construir y consolidar una sociedad libertaria, abierta, igualitaria, una sociedad donde la prioridad vuelvan a ser las personas y no el mercado, donde las personas podamos desarrollarnos como seres libres y solidarios y donde la libertad social sea el parámetro y medida para todas las relaciones humanas.
El viernes de la próxima semana comenzamos las actividades, que podéis ver en este cartel y programa.
הבא miércoles 18 של מאי, en l’Anònims de Granollers (c/ Ricomà, 57, Granollers), y con la colaboración de la CGT Vallès Oriental, se proyectará el vídeo documental«El tiempo de las cerezas. 1977-1979, eclosión libertaria», con la presencia deldirector y autordel mismo, Juan Felipe.
“El tiempo de las cerezas”, canción de amor convertida en himno de la Comuna de París, es una alegoría del eterno renacer de la vida y por ende de la “Idea”.
A principios de los 70 militantes de toda edad y condición se van organizando. De entre estos la familia libertaria aflora con fuerza, con mucha fuerza. Revistas, ateneos y otros grupos aparecen por doquier. También la CNT. El anarcosindicalismo se reconstruye y durante unos meses parece que va a recuperar la fuerza que tuvo en los años 30. למרות זאת, a finales de la década aparece desfondado, dividido y desorientado. ¿Qué ocurrió para que todo se desmoronara? Hemos hablado con protagonistas de esos días. Quienes quisieron, contestaron.
IÑAKI GARCÍA (ברצלונה). Fundador de Virus editorial y dinamizador de El Local PEPE RIBAS (ברצלונה). Escritor y fundador de la revista Ajoblanco ÁNGEL BOSQUED. Militante de la CGT de Catalunya y la Fundación Salvador Seguí MIKEL ORRANTIA “TAR” (Bilbo). Dinamizador de la revista y el colectivo Askatasuna ROSA MERINO (מדריד). Trabajadora de banca y militante de CGT PEPE MONCHO (מדריד). Colaborador de la Escuela Popular de la Prospe EMILI CORTAVITARTE (ברצלונה). Militante de CGT de Catalunya y promotor de la iniciativa Embat JOSÉ MARCH BOU (מדריד). Secretario General de CNT tras el Congreso de Unificación (1984) MANEL AISA (ברצלונה). Miembro del Ateneu Enciclopédic Popular PILAR HERRERO (מדריד). Militante libertaria y fundadora de la F. Aurora Intermitente ELOY MARTÍN (מדריד). Militante de CNT-AIT y de la Fundación Aurora Intermitente OCTAVIO ALBEROLA. Militante de JJLL (exilio) y de Defensa Interior de CNT CARLOS RAMOS (מדריד). Militante de CGT y de la Fundación Salvador Seguí de Madrid AURORA MOLINA (Asturias). Militante libertaria desde 1936 JOSÉ RAMÓN PALACIOS (מדריד). Pres. de de la Fundación Anselmo Lorenzo y ferroviario CNT-AIT JOSÉ MARI OLAIZOLA (Hernani). ExSecretario General de la CGT EDUARDO COLOMBO (París). Miembro de la CNT-Francia, antiguo miembro de la FORA. NACHO LAMATA (ברצלונה). CNT-Joaquín Costa y librero de La Rosa de Foc
Acto de homenaje en recuerdo de la figura de Oriol Solé Sugranyes, luchador libertario y antifranquista del MIL, en el 40º aniversario de su asesinato.
Se realizó este pasado jueves 8 אפריל, en l’Anònims de Granollers.
KURDISTAN: CONFEDERALISME DEMOCRÀTIC Vídeo debat i xerrada sobre la lluita del poble kurd, a càrrec de laPlataforma Azadí Exposició fotogràfica: “Per a que la llibertat no sigui només un desig”
(של 14 אל 18 מרץ)המשך לקרוא »
El Ayuntamiento de Madrid carga contra 2 artistas por una representación en la que se denunciaba precisamente la represión. Los Ayuntamientos del Cambio, que algo cambie para que todo siga igual.
En la tarde del 5 פברואר, dentro de las actividades del Carnaval de Tetuán, la compañíaTíteres desde Abajoha realizado un espectáculo titulado «La bruja y Don Cristóbal» en la Plaza de Las Palomas en el barrio de Tetuán de Madrid con la siguiente sinopsis:
«La Compañía Títeres desde Abajo revive a Don Cristóbal Polichinela, ese oscuro personaje de la tradición popular ibérica. En esta ocasión, Polichinela llegará a Tetuán para imponer su voluntad a base cachiporra. למרות זאת, también habitará en estas tierras una bruja que tiene la firme decisión de amar su libertad por encima de todo y no dejarse pisotear por ningún Don Cristóbal, por mucho poder que éste se arrogue».
וידאו ודיבור ביום שישי הקרוב 15 החל מינואר 2016, בְּ- 18:30 ב-CGT ברצלונה (ויה לאיטנה 19, 9הקומה ה') על קונפדרליזם דמוקרטי בכורדיסטן. עירוניות חסרת אזרחות.
היום, 20 בנובמבר, אנו זוכרים את קומפנירו Buenaventura Durruti, איש מעשה ולוחם לשחרור מוחלט של מעמד הפועלים ומדוכאי העולם. לאנרכיה בכל ערכה.
בואנוונטורה הייתה דוגמה להתמדה ולמאבק בכל התחומים והתנאים, מתמודדים עם דיכוי המדינה באומץ ובאומץ, איתן באמונותיו של גבר ואישה חופשיים החיים בעולם חופשי, לא מדכאים ולא מדוכאים.
החבר דורוטי, אנו עוקבים אחר סימן טביעת הרגל שלך!
“אנו נושאים בלבנו עולם חדש.
העולם הזה גדל ברגע זה.”
במסגרת 80 שנה למהפכה החברתית, זה מַאְדִים 19 של יולי בְּ- 18:00 ח, במרכז האזרחי 
הורד עלון בקובץ PDF 
הבא 
